מראה מקום: פדאור 07 (10) 234

 

 

לתמצית פסק הדין

בדלתיים סגורות

 

בית משפט לענייני משפחה הקריות

 

תמש 13724/04

מזונות

 

בפני:    כב' השופטת אספרנצה אלון

 

התובעת:     פ. א

ע"י ב"כ עו"ד נדב שפירא ואח' –

מטעם הסיוע המשפטי

 

נגד

 

הנתבע:      א. א

ע"י ב"כ עו"ד גיא אופיר ואח'

 

ובעניין:  1. פ. א

2. פ. ל.

הקטינים

 

פסק דין

 

זו תביעה להגדלת מזונות שהוגשה כשנה לאחר שביהמ"ש זה דן ופסק מזונות לקטינים בהליך נפרד ועצמאי.

תביעה זו בוחנת את הזכות לשוויון והאיזון הראוי בנגישות לביהמ"ש בין בעלי דין – אלו המיוצגים ע"י עו"ד ממונה מטעם הסיוע המשפטי לבין אלו המיוצגים ע"י עו"ד מהמגזר הפרטי.

 

1. ההליך הראשון

 

בהליך הראשון הגישה התובעת ביום 08.09.2004 באמצעות עו"ד מטעם הסיוע המשפטי ארבע תביעות בעניין הקטינים: תביעת מזונות קטינים (תמ"ש 13720/04), תביעת אבהות (תמ"ש 13721/04), תביעת משמורת והסדרי ראייה (תמ"ש 13722/04) ותביעה לאישור הסכם (תמ"ש 13723/04).

ביהמ"ש בחן את טובת הקטינים, צרכיהם וזכויותיהם; טענות הצדדים נשמעו, נבחנו ונשקלו בהליך ממצה – 29 דפי פרוטוקולים יש בהם כדי לשקף את הזמן השיפוטי שהוקדש לשמיעת טענות הצדדים ולבירורם במסגרת התביעות, הבקשות (9 במספר), הדיונים (3 במספר), תסקירי פקידת סעד (5 במספר).

 

בסופו של יום, הוסכם בין הצדדים, על-פי הצעת ביהמ"ש, כי הנתבע ישלם למזונות הקטינים סך 2,600₪ לחודש, צמוד (1,300₪ לכל קטין), יישא במחצית ההוצאות הרפואיות של הקטינים וכן במחצית הוצאות החינוך של הקטינים לרבות שני חוגים ועלות מעון וגן (עד גיל חובה).

ההסכם נערך באולם בית המשפט, הצדדים ובאי כוחם חתמו עליו וההסכם קיבל תוקף של פס"ד ביום 29.06.2005.

 

בהליכים אלו יוצגה התובעת, כאמור, ע"י עו"ד במינוי מטעם הסיוע המשפטי ואילו הנתבע היה מיוצג ע"י עו"ד פרטי – אותם פרקליטים בהליך הנוכחי.

 

בהליך הראשון היה לקטינים יומם בבית המשפט.

 

2. ההליך הנוכחי

 

א. כשנה לאחר מתן פס"ד (26.06.2006) מגישה התובעת, שוב באמצעות עורך דין במינוי מטעם הסיוע המשפטי, תביעה להגדלת מזונות. בהליך זה, טוענת האם כי לאחר מתן פס"ד חלו שינויים מהותיים בנסיבות ולאורן יש להגדיל המזונות לסך 5,074₪ לחודש:

השינוי הראשון - הנתבע לא טרח לקיים קשר עם הקטינים עד מרץ 2006, ומאז הקשר רופף למדי. כתוצאה מכך נדרשת התובעת להוצאות שמרטף ולדמי טיפול.

השינוי השני - לתובעת חוב צבור בסך 80,000₪ למוסד לביטוח לאומי וזאת בגין קבלת קצבה שלא כדין. בגין חוב זה בוטלה זכאותה להנחה בארנונה בגובה 70%.

השינוי השלישי – חל בהשתכרות הנתבע, העובד בזמנו הפנוי בניקיון מדרגות ומשתכר הכנסה נוספת בסך 1,200₪ לחודש.

512589758

 

ב. הנתבע, באמצעות עו"ד אופיר, טען כי דין התביעה להידחות ו/או להימחק על הסף משום שאינה מגלה עילת

תביעה. השוואה בין כתב התביעה בהליך הראשון לבין כתב התביעה, בהליך הנוכחי, מגלה כי לא חל שינוי נסיבות כלשהו מעת מתן פס"ד וודאי שלא שינוי מהותי.

באשר לשינוי הראשון - לטענתו, הנתבע נפגש באופן קבוע עם הקטינים ובעיות ההתפתחות של הקטין היו ידועות כבר בהליך הראשון.

באשר לשינוי השני – (חוב התובעת למוסד לביטוח לאומי) - אין קשר למזונות הקטינים. התובעת "משלמת" על דיווח כוזב שבעקבותיו קיבלה כספים שלא כדין. יתרה מזאת, לא חלה החמרה במצבה של התובעת שכן, המוסד לביטוח לאומי רק מקזז מהקצבה המגיעה לה 10% ואינו גובה ממנה בבת אחת את כל הסכום (80,000₪).

באשר לשינוי השלישי - לא חל שינוי נסיבות בגובה השתכרותו והתובעת עצמה מתבססת בתביעתה על תלושי שכר שהגיש הנתבע בהליך הראשון. יתרה מזאת, התובעת משתכרת ולפיכך, הצהרתה "לא עובדת" אינה נכונה.

לטענתו, לאור השתתפותו בהוצאות הגנים והחוגים, סכום המזונות מגיע אף לכדי 4,000₪ לחודש.

 

3.בדיון שהתקיים בפני ביום 21.03.2005 חזרו הצדדים על טענותיהם והוסיפו- ב"כ התובעת אוחזת בעיקרון טובת הילד ואילו ב"כ הנתבע הלין על שימוש לרעה וחוסר תום לב, שנוקטת התובעת, בהיותה מיוצגת ע"י הסיוע המשפטי הניתן לה "חינם אין כסף".

 

4. לאחר שבחנתי נסיבות תיק זה, אני קובעת כי דין התביעה – להידחות. שלושה הם טעמיי.

 

5.הטעם הראשון: יישום הפסיקה על עובדות תיק זה

 

תנאי הכרחי להגדלת דמי מזונות הינו הוכחת שינוי נסיבות מהותי, אשר חל לאחר מועד מתן פס"ד המקורי;

"... פסק מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לפרש באורח דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי החיים, ולמצבי חיים משתנים בין של הצד הזכאי להם, ובין של צד החייב בהם". (הדגשה אינה במקור – א.א).

(ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 188, 187)

(וכן ראה מ"א 410/94 (י-ם) הלוי נ' הלוי, דינים מחוזי, כ"ו(4) 682 ; תמ"א 957/93 פלונית נ' אלמוני פס"מ נד(3) 133, 137 ; תמ"ש 12091/00 מפי כב' השופטת צ. קינן- פורסם ביום 22.06.2006).

93537167451

 

עוד נקבע בע"א 381/86 אבין נ' אבין:

"אין לצאת מתוך הנחה כי כל שינוי בנסיבות... יש בו אוטומטית כדי להשליך על סכום המזונות".

(וכן ראה ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מ"ט (1) 215, 220).

 

לאחר שבחנתי טענות הצדדים אני קובעת כי טענות התובעת בהליך הנוכחי הינם שחזור של אותם טענות שהושמעו ונבחנו ע"י ביהמ"ש בהליך הראשון. השינויים עליהם מצביעה התובעת הינם שינויים מינוריים, זוטי דברים, או לחילופין נובעים מהתנהלות לא תקינה של התובעת כלפי המל"ל, עובדה שהיתה ידועה עוד בהליך הראשון.

 

אני קובעת כי התובעת לא הצביעה על שינויים מאז פס"ד ועד הגשת התביעה, קל וחומר שינוי מהותי. לכך יש להוסיף כי כעת האישה עובדת, עפ"י הצהרתה בדיון, דבר שלא היה בהליך הקודם.

 

כבר פסקתי כי הליך חדש בעניין מזונות אינו אמור לשפר מקצים, שיטת "מצליח".

ראה: תמ"ש 13970/05 (טרם פורסם) וכן תמ"ש 3381/02 (טרם פורסם).

 

6.הטעם השני: שוויון בזכות הנגישות לביהמ"ש

 

אחת מזכויות האדם הינה הזכות לנגישות המשפט. יש המדברים על הענקת "יומו של בעל הדין בבית המשפט"; יש המדברים על "הזכות להישמע בבית המשפט" ועוד. הכל מסכימים כי עניין לנו בזכות יסוד.

ראה: ש' לוין "חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב (תשנ"ה) 451, 452-455 וכן ראה ת.א. (ים) 1529/99 מליבו ישראל בע"מ נ. מדינת ישראל מפי כב' השופט זילברטל.

 

אין חולק כי קיימת חשיבות להנגיש שירותים משפטיים לקבוצות חלשות, ע"י הקצאת המשאבים המשפטיים בחברה.

 

חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 מקנה זכאות לסיוע משפטי לאדם בשלושה תנאים מצטברים: אם הנושא הנדון הוא כזה שניתן לקבל בו סיוע משפטי, אם אותו אדם זכאי כלכלית לקבל סיוע ואם לבקשתו יש סיכוי משפטי. ענייני משפחה הם נושאים שניתן לקבל בהם סיוע משפטי.

 

גם לשכת עוה"ד נרתמה בהפעלת פרויקט "שכר מצווה" שנועד לרתום עורכי דין למתן סיוע משפטי פרו בונו (ללא

תמורה) לנזקקים; משרד המשפטים הקים צוות לבדיקת נושא הסיוע המשפטי הממלכתי כדי לבחון מחדש את מטרותיו ומבנהו של שירות זה. כן ישנם ארגונים חברתיים רבים העוסקים במתן עזרה משפטית לאוכלוסיות חלשות בתחומים משפטיים שונים.

ראה: דברים מיום עיון בועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת בנושא: "שוויון בנגישות לשירותים משפטיים", במושב על "מדיניות וסגירת הפערים", מיום 12.01.2002; וכן, נ' זיו "כללי ניגוד עניינים של עורכי דין ונגישות למשפט" המשפט י (2005) 311, 329; רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375; י' רבין "הזכות לייצוג וסיוע משפטי בהליך אזרחי" המשפט ו (תשס"א) 225; י' רבין זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד חוקתית (תשנ"ח).

 

לית מאן דפליג כי ההקלות שניתנו לקבוצות חלשות על מנת לאפשר להן את הזכות הגישה לביהמ"ש מבורכות הן וחשובות.

 

7.ברם, תביעה זו, שעניינה תביעה שניה וחוזרת להגדלת מזונות שנפסקו בהליך נפרד ועצמאי, מבליטה מצב שאינו תקין – ולצערי, הפך לנפוץ בביהמ"ש, בין בעלי הדין המיוצגים ע"י עו"ד מטעם הסיוע המשפטי.

 

בעל דין המיוצג ע"י עו"ד פרטי, נאלץ להיות מוטרד פעמיים ולפעמים אף יותר לשאת בכפל שכר טרחה ולו בשכ"ט המוגדל בשל ריבוי תביעות לביהמ"ש ולהסתכן באי וודאות משפטית ובאשר לחיוב בהוצאות משפט מנגד - בעל דין המיוצג ע"י הסיוע המשפטי רשאי להגיש תוך פרק זמן קצר וללא הגבלה תביעה שנייה להגדלת מזונות ו/או להגיש עשרות בקשות ו/או להאריך בדיונים שכן אינו נושא בתשלום אגרה ו/או בתשלום שכ"ט עו"ד ואין לו כל סיכון משפטי, שהרי סביר שלא יחויב בהוצאות משפט.

 

נוצר מצב אבסורדי בו בעלי דין המיוצגים ע"י עו"ד מטעם הסיוע המשפטי פוגעים בזכות השוויון כלפי בעלי דין שאינם מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי (שהרי נאמר כי המערכת המשפטית צריכה לפעול בשוויוניות לא רק "בתוך" כל תיק (קרי, בין בעלי הדין לתיק מסוים), אלא גם ביחסה לתיקים שונים; ומשמעות הדברים היא – הפעלת יחס שוויוני לציבור כולו הפונה לקבל שירות מבתי-המשפט).

 

אין ספק כי מצב זה אינו תקין, שכן הוא פוגע בזכות השוויון בין בעלי דין ומעניק באופן פרדוקסאלי יתרון לבעלי דין המיוצגים ע"י הסיוע המשפטי באופן המכביד על בתיהמ"ש ופוגע בזכותם של בעלי דין אחרים שתביעותיהן ממתינות זמן ממושך לבירור בשל העומס הפוקד את בבתי המשפט.

 

כבר נפסק ע"י כב' הרשם/השופט יגאל מרזל בביהמ"ש העליון בירושלים בשג"ץ 4748/06 שלמה שקד נ' תפוחי כי פניות חוזרות ונשנות לביהמ"ש מטילות על הצד השני הוצאות כספיות ניכרות, גורעות ממשאבי הציבור, וביכולת לנהל הליך הוגן ולעשות צדק.

 

8.הטעם השלישי: הפעלת זכות דיונית בתום לב

 

התובעת שבה ופנתה לבית המשפט, בפרק זמן קצר ובהיעדר עילה - טענות שנבדקו ונבחנו בכך עשתה שימוש בזכות דיונית שלא בתום לב.

 

שימוש בזכות דיונית כפופה לתם לב כפי שנאמר בע"א 11321/05 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ. משה שנפ מפי כב' הנשיאה ד' בינייש: -

"עקרון תום הלב מהווה עקרון על בשיטתנו המשפטית "אשר מצודתו פרושה... על כלל המערכת המשפטית בישראל" (דברי השופט אלון בע"א 700/81 פז נ. פז, פד"י לח(2) 736, 742). מעקרון זה נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המגונים בכללי הפרוצדורה האזרחית בדרך מקובלת ובתום לב. עליהם לפעול באופן סביר והוגן במסגרת ניהול הליכי המשפט וזאת בהתחשב במכלול נסיבות העניין...

....מחובת תום הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. תכליתו של איסור זה כפולה: במישור הציבורי, מטרתו לשמור על התקינות והטוהר של ההליך השיפוטי ולמנוע מבעל דין להשתמש לרעה בבתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק. במישור הפרטי, מטרתו למנוע תוצאות בלתי הוגנות בין בעלי הדין המתדיינים בפני בתי המשפט....

....לצד האיסור על שימוש לרעה בהליך השיפוטי, מסורה בידי ביהמ"ש סמכות טבועה למתן סעד דיוני בגין שימוש לרעה בהליכי משפט (ראו והשוו: דברי השופט ש' לוין בע"א 539/78 לואל ואח' נ. לויס ואח', פ"ד לד(4) 286, פיסקה 7; 6339/97 רוקר נ. סלומון, פ"ד נה(1) 199, בפיסקה 19 לפסק דינו של השופט חשין; עוד ראו: זוסמן סדרי הדין האזרחי (1995) 400). סמכות זו הינה חלק מהסמכויות הנתונות בידי ביהמ"ש בשל עצם אופיו של המוסד השיפוטי ולשם הסדרת התנהלותו התקינה של הדיון השיפוטי, במטרה לאפשר לביהמ"ש להכריע בסכסוכים המובאים בפניו. מדובר ב"אותה סמכות מינימאלית בענייני נוהלי יעילות המשפט וצידקתו, הדרושה לביהמ"ש כדי שיוכל למלא את התפקיד שלמענו הוא קיים: עשיית משפט צדק".

 

9.מכל המקובץ אני קובעת כי פנית התובעת לבית המשפט בהליך הנוכחי בפרק זמן כה קצר ובהיעדר עילה מהווה

חוסר תום לב וניצול לרעה של זכות הנגישות לביהמ"ש, תוך פגיעה בנתבע ובבעלי דין אחרים המבקשים את יומם בבית המשפט.

 

אשר על כן: -

א.התביעה – נדחית.

 

ב.על אף שמן הראוי היה לחייב התובעת בהוצאות משפט, אין אני עושה זאת מלפנים משורת הדין.

 

ניתן היום י"ג בניסן, תשס"ז (01/04/2007) בהעדר הצדדים.

 

 

 


 

תמצית פסק הדין:

- משפחה - מזונות - שינוי השיעור

 

בית המשפט דחה תביעה נוספת למזונות שהוגשה שנה לאחר שבית המשפט כבר פסק מזונות לקטינים, וקבע כי דין התביעה להידחות מאחר ואינה מגלה עילה חדשה שכן לא חל שינוי נסיבות מהותי. נקבע כי טענות התובעת הינן שחזור טענותיה שהושמעו ונבחנו על ידי בית המשפט והשינויים הינם מינוריים. עוד נקבע כי התובעת עושה שימוש פסול בזכות הדיונית, שלא בתום לב: מאחר והיא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי ואין היא חבה כלל בהוצאות היא מטרידה את מערכת המשפט ואת הצד השני לשווא.

 

511909656